פסק-דין בתיק עת"מ 8260-03-12

1.         העתירה שבכותרת הוגשה לבית-משפט זה ביום 6.3.2012. עניינה של העתירה הוא בקשת עותרת מס' 1 - שהיא בתה של עותרת מס' 2 - לקבל מעמד בישראל. העתירה הוגשה בהמשך להחלטה של המשיב מיום 21.2.2012. המשיבה הגישה בקשה לסילוק העתירה על הסף, בטענה שלא מוצו ההליכים קודם לפנייה לבית-משפט זה. כך, כאשר בהחלטת המשיבה הנזכרת מיום 21.2.2012 צוין שהעותרות יכולות להגיש ערעור על ההחלטה תוך 45 ימים והעתירה לבית-משפט זה הוגשה עוד לפני שחלף הזמן לכך. מכל מקום, ביום 28.3.2012 ניתנה החלטה בערעור והיא צורפה כנספח א' לבקשה לסילוק על הסף. לפי אותה הבקשה לסילוק על הסף, על החלטה זו של המשיבה ניתן להגיש השגה לוועדת ההשגה לזרים, היות ומלכתחילה עסקינן במקרה בו המעמד המבוקש לעותרת 1 - מקורו בנוהל 5.2.0027 שעניינו מתן מעמד לנין של זכאי שבות.

2.         לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובכלל זה בתגובתה המפורטת של ב"כ העותרות מיום 1.5.2012, מסקנתי היא כי דין העתירה להימחק על הסף, וזאת בשל אי מיצוי הליכים ותוך שמירת זכותן של העותרות לשוב ולפנות לבית-משפט זה לאחר מיצוי הליכים מלא. כעולה מתגובת העותרות (סעיף 14), העותרות אכן מתכוונות להגיש השגה לוועדת ההשגה ולא הייתה מחלוקת על כך שוועדת ההשגה יכולה להיזקק לעניין. לעותרות אמנם טענות הקשורות להיעדר הנמקה של ההחלטה המקורית שבגינה הוגשה העתירה לבית-משפט זה, אולם טענות אלה יוכלו גם הן להתברר בהשגה, ומבלי שאביע בהן - כמו גם בטענות האחרות לגופו של עניין - עמדה בשלב זה. העותרות לא חולקות על כך שהעתירה מלכתחילה הוגשה לבית המשפט עוד טרם שהתקבלה החלטה בערעור שהוגש, וגם בכך לא היה מיצוי מלא של ההליכים. יחד עם זאת, לא מצאתי מקום לחיוב העותרות בהוצאות בגין הגשת העתירה - כפי המבוקש על-ידי ב"כ המשיבה - וזאת משעה שכעולה מן העתירה ומן התגובה המפורטת, נבעה הגשת העתירה מן האמור בהחלטה מיום 21.2.2012 ולפיה על העותרת 1 לצאת את ישראל עד ליום 7.3.2012.

3.         התוצאה היא אפוא, כי העתירה נמחקת על הסף, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' באייר תשע"ב, 2 במאי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: